הצעה לפתרון מלא — אלקטרוניקה ומחשבים
בגרות · קיץ תשע"ו 2016 · שאלון 815381 · שאלות 1–14
✦ בנוי על ידי פהד גאנם ✦
💡על המסמך: הצעה לפתרון מלא לשאלון 815381 — אלקטרוניקה ומחשבים, קיץ תשע"ו 2016. בשאלון ארבע-עשרה שאלות בשלושה פרקים, ועל הנבחן לענות על חמש שאלות — אחת לפחות מכל פרק. פרק ראשון (1–4) מבוא להנדסת אלקטרוניקה; פרק שני (5–6) תורת החשמל; פרק שלישי (7–14) מבוא להנדסת מחשבים — תכנות בשפת C ובסביבת Arduino UNO. כאן פתורות כל ארבע-עשרה השאלות, לנוחות הלימוד.
🔌 פרק ראשון — מבוא להנדסת אלקטרוניקה (שאלות 1–4)
שאלה 1 — מגבר טרנזיסטור במוצא משותף (CE)
נתונים: VCC=12V · RC=3kΩ · RL=6kΩ · VBE=0.7V · VCE=6V · hie=1kΩ · β=hfe=100
💡מבנה המעגל: הזנה קבועה של הבסיס דרך RB (ללא מחלק מתח וללא נגד אמיטר). קבל הצימוד C1 מכניס את אות המבוא Vi אל הבסיס, וקבל C2 מעביר את אות המוצא אל העומס RL. נקודת העבודה נתונה על-ידי VCE=6V.
סעיף א — הזרמים IC ו-IB
מלולאת המוצא (קולקטור-פולט) מקבלים את זרם הקולקטור מתוך נקודת העבודה הנתונה, ומתוכו את זרם הבסיס:
IC = 2 mA ; IB = 20 µA
סעיף ב — ערך הנגד RB
בלולאת הבסיס: VCC = IB·RB + VBE. מכאן:
RB = 565 kΩ
סעיף ג — דגם התמורה לחילופין (מעגל שקול AC)
בזרם חילופין מקור ההזנה VCC מהווה אדמה, וקבלי הצימוד C1, C2 מהווים קצר. לכן: אות המבוא Vi מגיע ישירות אל הבסיס; המעבר בסיס-פולט מיוצג בהתנגדות hie = 1kΩ; במוצא פועל מקור זרם תלוי β·ib הזורם בקולקטור; העומס לחילופין הוא RC ∥ RL; והנגד RB מחובר בין הבסיס לאדמת החילופין. הפולט מוארק (אין נגד אמיטר), ולכן זהו מגבר מהפך במוצא משותף.
סעיף ד — הגבר המתח AV
AV = -200 (מהפך, |AV| = 200)
שאלה 2 — רשת RC מגזרת (מעביר-גבוהים) עם אות מלבני
נתונים: C=2µF (בטור) · R=1kΩ (Vout על הנגד) · Vin = פעימה 6V בין t=0 ל-t=3ms
💡אופי הרשת: הקבל בטור והנגד לאדמה — זו רשת מגזרת (מעבירת תדרים גבוהים). בקפיצת מתח פתאומית הקבל אינו יכול לשנות מטענו מיידית, ולכן כל הקפיצה נופלת על הנגד ומופיעה במוצא, ואז דועכת מעריכית לפי קבוע הזמן τ = RC.
סעיף א — צורת מתח המוצא Vo(t)
ב-t=0 מתח המבוא קופץ מ-0 ל-6V. הקבל ריק, ולכן המוצא קופץ ל-6V ודועך: Vo(t) = 6·e-t/τ בקטע 0<t<3ms. רגע לפני t=3ms המתח הוא 6·e-1.5 = 1.34V. ב-t=3ms המבוא צונח מ-6V ל-0 (קפיצה של −6V), ולכן המוצא צונח ל-1.34 − 6 = −4.66V ומשם דועך חזרה אל 0: Vo(t) = −4.66·e-(t-3ms)/τ.
בסרטוט: קוצים חיוביים דועכים מ-6V (ב-t=0) וקוצים שליליים דועכים מ-−4.66V (ב-t=3ms), כל אחד עם קבוע זמן 2ms.
סעיף ב — מתח המוצא בשני זמנים
Vo(2ms) ≈ +2.21 V ; Vo(4ms) ≈ -2.83 V
שאלה 3 — משווה עם תלוי-אור (LDR) המפעיל LED
נתונים: VCC=6V · R=10kΩ (בטור עם LDR, צומת B) · R₁=40kΩ · R₂=20kΩ (צומת A) · VLED=1.5V · משווה אידיאלי
💡מבנה המעגל: ה-LDR והנגד R יוצרים מחלק מתח שמוצאו בצומת B, המחובר לכניסה החיובית (+) של המשווה. הנגדים R₁ ו-R₂ יוצרים מחלק מתח ייחוס קבוע בצומת A, המחובר לכניסה השלילית (−). ככל שההארה חזקה יותר, התנגדות ה-LDR קטֵנה ומתח B עולה.
סעיף א — תחום מתח B שעבורו ה-LED דולק
תחילה מתח הייחוס בצומת A (מחלק מתח בין R₁ ל-R₂):
ה-LED דולק כאשר מוצא המשווה גבוה, כלומר כאשר V+ > V− → VB > VA:
ה-LED דולק כאשר VB > 2 V
סעיף ב — תחום ההארה (lux) שבו ה-LED דולק
מתח B נקבע ממחלק המתח של ה-LDR עם R. נמצא את התנגדות ה-LDR שבה VB=2V (סף ההדלקה):
מהאיור ב' (עקומת ההתנגדות מול ההארה): התנגדות של 20kΩ מתקבלת בהארה של כ-6 lux. ככל שההארה עולה מעל 6 lux, התנגדות ה-LDR קטֵנה מ-20kΩ, מתח B עולה מעל 2V, וה-LED נדלק.
ה-LED דולק כאשר ההארה גדולה מ-6 lux (RLDR < 20kΩ)
סעיף ג — התנגדות הנגד R₃
כאשר ה-LED דולק המשווה נמצא ברוויה חיובית, ומוצאו ≈ VCC = 6V. R₃ מגביל את זרם ה-LED ל-10mA:
R₃ = 450 Ω
שאלה 4 — שני מגברי שרת בטור (מגבר הפרש ומגבר לא-מהפך)
נתונים: V₁=1V · V₂=0.5V · A₁: R₁=1kΩ, R₂=5kΩ · A₂: R₃=10kΩ, R₄=20kΩ · ספק ±12V
💡מבנה המעגל: A₁ הוא מגבר הפרש — כניסתו החיובית מוזנת מ-V₁, וכניסתו השלילית (צומת B) מוזנת מ-V₂ דרך R₁, עם משוב R₂. A₂ הוא מגבר לא-מהפך — כניסתו החיובית מוזנת מ-Vo1, ורשת R₃ (לאדמה) ו-R₄ (משוב) קובעת את ההגבר.
סעיף א — הזרם דרך R₁ וכיוונו
הכניסה החיובית של A₁ במתח V₁=1V, ולפי עקרון הקצר המדומה גם הכניסה השלילית (צומת B) נמצאת ב-1V. הזרם דרך R₁ מוגדר מצומת A (מתחו V₂=0.5V) אל צומת B:
הסימן השלילי מציין שהזרם בפועל זורם מצומת B אל צומת A, בגודל 0.5mA.
I(R₁) = 0.5 mA (בכיוון מ-B אל A)
סעיף ב — מתח המוצא של המגבר הראשון Vo1
אין זרם לתוך כניסות המגבר, ולכן הזרם דרך R₁ ממשיך דרך R₂ אל המוצא:
Vo1 = 3.5 V
סעיף ג — מתח המוצא Vo
A₂ הוא מגבר לא-מהפך שכניסתו Vo1, ולכן:
Vo = 10.5 V
סעיף ד — מדידת הגבר המתח של מגבר A₂ (חלק ממוסגר)
מבקשים למדוד את הגבר המתח של קטע A₂ (מבוא Vo1, מוצא Vo) בעזרת ספק-כח כפול ושני מדי-מתח. אופן החיבור:
1) חיבור המכשירים: מחברים את ספק-הכח הכפול אל הדקי ההזנה של A₂ — +12V אל הדק החיובי, −12V אל הדק השלילי, והצומת המשותף (0V) לאדמת המעגל. מד-מתח 1 מחובר בין הדק המבוא Vo1 לאדמה (הדק + אל Vo1), ומד-מתח 2 מחובר בין הדק המוצא Vo לאדמה (הדק + אל Vo).
2) חישוב ההגבר: הגבר המתח הוא היחס בין קריאת מד-מתח המוצא לקריאת מד-מתח המבוא. לפי הנתונים היחס הוא:
AV(A2) = 3
⚡ פרק שני — תורת החשמל (שאלות 5–6)
שאלה 5 — מעגל RL טורי בזרם חילופין ומשקף-תנודות
נתונים: L=100mH · R=100Ω · Time/div=10ms · Volt/div=5V · האות בערוץ A
💡קריאת המסך: מספירת המשבצות באיור ב' — משרעת האות היא 2 משבצות ומחזור אחד תופס 2 משבצות. עם הכיולים 5V/div ו-10ms/div מתקבלים Vmax=10V ו-T=20ms (כלומר תדר רשת של 50Hz).
סעיף א — המשרעת Vmax וזמן המחזור T
Vmax = 10 V ; T = 20 ms
סעיף ב — המתח היעיל Veff ותדר האות f
Veff ≈ 7.07 V ; f = 50 Hz
סעיף ג — ההיגב ההשראותי של הסליל XL
XL ≈ 31.4 Ω
סעיף ד — עכבת המעגל Z
בחיבור טורי של נגד וסליל: Z = √(R² + XL²).
Z ≈ 104.8 Ω
שאלה 6 — מעגל זרם ישר עם ענפים מקבילים
נתונים: E=20V · R₁=10Ω · R₂=20Ω · R₃=14Ω · R₄=16Ω · R₅=18Ω
💡מבנה המעגל: מהמקור E זורם הזרם דרך R₁, מגיע לצומת העליון ומתפצל לשני ענפים מקבילים — R₂ לבדו, ומולו R₃+R₄ בטור — ואז חוזר דרך R₅ אל המקור. R₁ ו-R₅ בטור עם צירוף המקבילי.
סעיף א — ההתנגדות השקולה של המעגל
Req = 40 Ω
סעיף ב — הזרם הכללי I
I = 0.5 A
סעיף ג — הזרם דרך R₂
המתח על הצירוף המקבילי: U = I·(R₂∥(R₃+R₄)) = 0.5 × 12 = 6V. הזרם דרך R₂:
I(R₂) = 0.3 A
סעיף ד — ההספק על R₂
P(R₂) = 1.8 W
💻 פרק שלישי — מבוא להנדסת מחשבים · תכנות C ו-Arduino UNO (שאלות 7–14)
שאלה 7 (C) — מעבר על מערך וספירה בתנאי
התכנית: מדפיסה את איברי המערך וסופרת כמה מהם בתחום 2÷6
סעיף א — הסבר השורות 4, 6, 9, 10
שורה 4: הגדרה ואתחול של מערך שלמים בן 12 איברים בערכים הנתונים. שורה 6: הדפסת הכותרת arr[12]= (טקסט קבוע, ללא ירידת שורה). שורה 9: בכל סבב מדפיסה את האיבר הנוכחי arr[i] ואחריו פסיק. שורה 10: תנאי הבודק אם האיבר גדול מ-1 וגם קטן מ-7 (כלומר אחד הערכים 2,3,4,5,6).
סעיף ב — מה מבצעת התכנית
התכנית מדפיסה בשורה אחת את כל שנים-עשר איברי המערך מופרדים בפסיקים, ובמקביל סופרת במונה c כמה מהאיברים נמצאים בתחום הפתוח 1<arr[i]<7. בסיום היא מדפיסה בשורה חדשה את ערך המונה.
סעיף ג — פלט התכנית
האיברים שבתחום: 3 ✓, 4 ✓, 2 ✓, 4 ✓ — סך הכול 4 איברים:
arr[12]=3,4,7,1,-1,2,-4,7,4,7,0,-9,
c=4
סעיף ד — קליטת המערך מהמשתמש
מסירים את האתחול הקבוע בשורה 4, ומוסיפים בתחילת התכנית לולאת קליטה שתמלא את המערך מהמשתמש:
int arr[12];
int i, c = 0;
for (i = 0 ; i < 12 ; i++)
scanf("%d", &arr[i]); /* קליטת 12 המספרים מהמשתמש */
שאלה 8 (C) — מפתח-קלט ומפתח-פלט עם לחצן ונוריות
נתונים: מפתח-קלט 200H (לחצן S אל D₇) · מפתח-פלט 201H (LED₀÷LED₇ אל D₀÷D₇)
💡קריאת הלחצן: הלחצן S מחבר את D₇ אל 5V דרך נגד-מטה (pull-down). כאשר S סגור — D₇ מקבל 1 (5V); כאשר S פתוח — הנגד מושך את D₇ ל-0. התכנית קוראת את מפתח-הקלט ובודקת את סיבית 7 (מסכה 0x80).
התכנית בשפת C (לולאה אינסופית)
#include <stdio.h>
short _stdcall Inp32(short PortAddress);
void _stdcall Out32(short PortAddress, short data);
void main()
{
short in;
while (1) /* לולאה אינסופית */
{
in = Inp32(0x200); /* קריאת מפתח-הקלט */
if (in & 0x80) /* הלחצן סגור: D7 = 1 */
Out32(0x201, 0x0F); /* מדליק LED0..LED3, מכבה היתר */
else /* הלחצן פתוח: D7 = 0 */
Out32(0x201, 0xF0); /* מדליק LED4..LED7, מכבה היתר */
}
}
כאשר הלחצן סגור נכתב הערך 0000 1111 (0x0F) — נדלקות הנוריות המחוברות ל-D₀÷D₃. כאשר הלחצן פתוח נכתב 1111 0000 (0xF0) — נדלקות הנוריות המחוברות ל-D₄÷D₇.
שאלה 9 (C) — קריאת מספר ממתגים והבהוב נורית
נתונים: מפתח-קלט 300H (מתגים S₀÷S₂ אל D₀÷D₂) · מפתח-פלט 301H (LED₀ אל D₀)
💡קידוד המתגים: כל מתג מחובר עם נגד-מעלה (pull-up) אל 5V ואל האדמה. מתג סגור נותן 0, מתג פתוח נותן 1. בדוגמה שבשאלה: S₀ סגור (D₀=0), S₁ פתוח (D₁=1), S₂ סגור (D₂=0) — הצירוף 010 נקרא כמספר N=2, ולכן הנורית מהבהבת פעמיים.
התכנית בשפת C
#include <stdio.h>
#include <windows.h> /* עבור Sleep */
short _stdcall Inp32(short PortAddress);
void _stdcall Out32(short PortAddress, short data);
void main()
{
short n, i;
n = Inp32(0x300) & 0x07; /* קריאת מספר בן 3 סיביות (0..7) */
for (i = 0 ; i < n ; i++) /* הבהוב N פעמים */
{
Out32(0x301, 1); /* הנורית נדלקת (D0 = 1) */
Sleep(1000); /* השהיה של שנייה */
Out32(0x301, 0); /* הנורית נכבית */
Sleep(1000); /* השהיה של שנייה */
}
}
התכנית קוראת מספר בן שלוש סיביות ממפתח-הקלט (מסכה 0x07), ומהבהבת את הנורית שעל D₀ של מפתח-הפלט N פעמים — בכל הבהוב הנורית דולקת שנייה וכבה שנייה.
שאלה 10 (C) — ספירת זוגיים ואי-זוגיים והדלקת נורית מתאימה
נתונים: arr = {7,3,2,5,7,3,4,6,9,8} · מפתח-פלט 301H (L₀,L₁,L₂ אל D₀,D₁,D₂)
סעיף א — הסבר השורות 5, 9, 10, 15
שורה 5: הגדרה ואתחול של מערך שלמים בן 10 איברים. שורה 9: תנאי הבודק אם האיבר הנוכחי זוגי (שארית 0 בחלוקה ב-2). שורה 10: הגדלת המונה sum1 — מונה האיברים הזוגיים. שורה 15: כתיבת הערך 1 אל מפתח-הפלט בכתובת 0x301, כלומר D₀=1 והנורית L₀ נדלקת (מתבצעת רק כאשר sum1>sum2).
סעיף ב — איזו נורית תידלק בסיום?
נספור: זוגיים במערך הם 2,4,6,8 → sum1=4. אי-זוגיים הם 7,3,5,7,3,9 → sum2=6. מאחר ש-sum2>sum1, מתבצעת Out32(0x301,2) — הערך 010 מדליק את D₁, כלומר את L₁.
בסיום נדלקת הנורית L₁
סעיף ג — ערכי מערך שיגרמו ל-L₂ להידלק
L₂ (D₂) נדלקת רק כשמתבצע הענף else — כלומר כאשר sum1=sum2 (מספר שווה של זוגיים ואי-זוגיים, 5 ו-5). לדוגמה:
int arr[10] = {2, 4, 6, 8, 10, 1, 3, 5, 7, 9};
/* 5 זוגיים ו-5 אי-זוגיים → sum1 == sum2 → Out32(0x301,4) → L2 נדלקת */
שאלה 11 (Arduino UNO) — פוטנציומטר המפעיל שתי נוריות
נתונים: פוטנציומטר אל A₀ (הדק 14) · LED אדומה בהדק 9 (PB₁) · LED צהובה בהדק 10 (PB₂) · A/D בן 10 סיביות
סעיף א — הסבר השורות 1, 4, 12, 15–16
שורה 1: #define analogPin 0 — הגדרת הדק הכניסה האנלוגית A₀. שורה 4: int val=0 — משתנה לשמירת תוצאת ההמרה מ-A/D. שורה 12: val=analogRead(analogPin) — קריאת המתח ב-A₀ והמרתו למספר בתחום 0÷1023. שורות 15–16: הדלקת הנורית האדומה (HIGH) וכיבוי הצהובה (LOW).
סעיף ב — אילו נוריות ידלקו בקצות הפוטנציומטר?
ב1 — הזחלן בקצה העליון: A₀ מקבל מתח מרבי (≈5V), הקריאה val≈1023 ≥ 512 → מתבצע הענף else → הנורית האדומה כבויה והצהובה דולקת. נדלקת הנורית הצהובה.
ב2 — הזחלן בקצה התחתון: A₀ מקבל מתח ≈0V, הקריאה val≈0 < 512 → מתבצע הענף if → הנורית האדומה דולקת והצהובה כבויה. נדלקת הנורית האדומה.
סעיף ג — פעולת קטע התכנית שבין השורות 5 ל-9
אלו שורות ה-setup(), המתבצעות פעם אחת בהפעלה. הן מגדירות את הדקי הנוריות (LED_R=9, LED_Y=10) כהדקי מוצא (OUTPUT) באמצעות pinMode, כדי שהמעבד יוכל לשלוט על מצבן.
סעיף ד — שינוי כך ששתי הנוריות ידלקו כאשר A₀ > 4V
מתח של 4V מתוך תחום 5V מתאים לקריאה 4/5 × 1023 = 818. נשנה את גוף הלולאה:
void loop()
{
val = analogRead(analogPin);
if (val > 818) /* מעל 4V */
{
digitalWrite(LED_R, HIGH);
digitalWrite(LED_Y, HIGH); /* שתי הנוריות דולקות */
}
else /* 4V או פחות */
{
digitalWrite(LED_R, LOW);
digitalWrite(LED_Y, LOW); /* שתי הנוריות כבויות */
}
}
שאלה 12 (Arduino UNO) — מפסק השולט בשמונה נוריות דרך PORTD
נתונים: PD₀÷PD₇ אל שמונה נוריות (LED₀÷LED₇) · מפסק SW אל PB₁ (הדק 9) עם נגד-מעלה 10kΩ
סעיף א — הסבר השורות 1, 4, 5, 9, 11
שורה 1: #define SW 9 — המפסק מחובר להדק 9. שורה 4: pinMode(SW,INPUT) — הגדרת הדק 9 ככניסה. שורה 5: DDRD = B11111111 — הגדרת כל שמונת הדקי PORTD (PD₀÷PD₇) כמוצאים. שורה 9: if(digitalRead(SW)==0) — בדיקה אם המפסק סגור (בסגירה ההדק מוארק ונקרא 0; בפתיחה הנגד-מעלה נותן 1). שורה 11: PORTD = B11110000 — מדליקה את הנוריות העליונות LED₄÷LED₇ ומכבה את התחתונות.
סעיף ב — פעולת התכנית במצבי המפסק
המפסק פתוח: digitalRead(SW)=1 → מתבצע ה-else → PORTD=B11111111 — כל שמונה הנוריות דולקות ברציפות.
המפסק סגור: digitalRead(SW)=0 → הנוריות מתחלפות במחזוריות — חצי שנייה דולקות LED₄÷LED₇ (11110000), חצי שנייה דולקות LED₀÷LED₃ (00001111) — נוצר אפקט הבהוב מתחלף בין שתי הקבוצות.
סעיף ג — השפעת השינוי בשורות 11 ו-13
אם משנים את שורה 11 ל-PORTD=B11111111 ואת שורה 13 ל-PORTD=B00000000, אזי כאשר המפסק סגור כל שמונה הנוריות דולקות יחד חצי שנייה וכבות יחד חצי שנייה — כל הנוריות מהבהבות יחד בתדר של הבהוב אחד לשנייה (במקום התחלפות בין שתי הקבוצות).
שאלה 13 (Arduino UNO) — חיישן טמפרטורה LM35 המדליק נוריות לפי סף
נתונים: LM35 אל A₄ (הדק 18), 10mV/°C · L₁,L₂,L₃ בהדקים 9,10,11 (PB₁,PB₂,PB₃) · A/D בן 10 סיביות
💡חישוב הטמפרטורה: ההמרה בת 10 סיביות בייחוס 5V, כך שכל יחידה = 5000/1024 ≈ 4.88mV. מכיוון שהחיישן נותן 10mV לכל מעלה, הטמפרטורה מתקבלת מ-T = analogRead × (5000/1024) / 10 = analogRead × 0.488 °C.
התכנית בשפת C לסביבת Arduino UNO
#define L1 9
#define L2 10
#define L3 11
#define sensor 4 /* A4 */
int val;
float temp;
void setup()
{
pinMode(L1, OUTPUT);
pinMode(L2, OUTPUT);
pinMode(L3, OUTPUT);
}
void loop()
{
val = analogRead(sensor); /* קריאת המתח בהדק A4 */
temp = val * 5000.0 / 1024 / 10; /* חישוב הטמפרטורה במעלות צלזיוס */
if (temp < 20) /* קטנה מ-20: רק L1 */
{
digitalWrite(L1, HIGH);
digitalWrite(L2, LOW);
digitalWrite(L3, LOW);
}
else if (temp < 40) /* בין 20 ל-40: L1 ו-L2 */
{
digitalWrite(L1, HIGH);
digitalWrite(L2, HIGH);
digitalWrite(L3, LOW);
}
else /* 40 ומעלה: L1, L2, L3 */
{
digitalWrite(L1, HIGH);
digitalWrite(L2, HIGH);
digitalWrite(L3, HIGH);
}
}
שאלה 14 (Arduino UNO) — קליטת תו מהמחשב והדלקת נורית לזמן קבוע
נתונים: L₁,L₂,L₃ בהדקים 9,10,11 (PB₁,PB₂,PB₃) · קליטת תו N מהמקלדת בעזרת Serial.read
💡תקשורת טורית: יש לאתחל את התקשורת ב-Serial.begin, ולבדוק ב-Serial.available() שהגיע תו לפני קריאתו ב-Serial.read(). כל תו מדליק נורית אחרת למשך זמן שונה, וכל תו אחר מכבה את הכול.
התכנית בשפת C לסביבת Arduino UNO
#define L1 9
#define L2 10
#define L3 11
char N;
void setup()
{
Serial.begin(9600); /* אתחול התקשורת הטורית */
pinMode(L1, OUTPUT);
pinMode(L2, OUTPUT);
pinMode(L3, OUTPUT);
}
void loop()
{
if (Serial.available() > 0) /* קליטה מתמשכת של תו מהמחשב */
{
N = Serial.read();
if (N == 'A') /* L1 למשך שנייה אחת */
{
digitalWrite(L1, HIGH);
delay(1000);
digitalWrite(L1, LOW);
}
else if (N == 'B') /* L2 למשך שתי שניות */
{
digitalWrite(L2, HIGH);
delay(2000);
digitalWrite(L2, LOW);
}
else if (N == 'C') /* L3 למשך ארבע שניות */
{
digitalWrite(L3, HIGH);
delay(4000);
digitalWrite(L3, LOW);
}
else /* כל תו אחר: הכול כבוי */
{
digitalWrite(L1, LOW);
digitalWrite(L2, LOW);
digitalWrite(L3, LOW);
}
}
}