הנגדים R₂ ו-R₃ מחוברים בטור, ולכן הזרם I₁ עובר דרך שניהם. המתח בין A ל-B הוא סכום מפלי המתח על שניהם:
הנגד R₄ מחובר ישירות בין A ל-B, ולכן המתח עליו הוא בדיוק U_AB. לפי חוק אוהם:
לפי חוק הזרמים של קירכהוף, הזרם הכללי הנכנס לנקודה A מתפצל לשני הענפים:
לפי חוק המתחים של קירכהוף, מתח המקור שווה לסכום מפלי המתח על R₁, על הקטע A-B ועל R₅. דרך R₁ ו-R₅ זורם הזרם הכללי I_T:
תחילה נחשב את ההתנגדות השקולה של הענף האמצעי בחיבור מקבילי:
לפי חוק הזרמים, הזרם בענף האמצעי הוא I₃ = I₁ + I₂. נכתוב שתי משוואות חוג לפי חוק המתחים של קירכהוף:
לאחר כינוס איברים מתקבלת מערכת המשוואות:
נפתור בשיטת הדטרמיננטות:
שני הזרמים חיוביים, ולכן כיווני הזרמים שהונחו באיור נכונים.
הזרם בענף האמצעי הוא סכום שני הזרמים, והמתח על הצירוף המקבילי הוא גם המתח על R₃:
הנגד R₄ מחובר במקביל ל-R₃, ולכן המתח עליו גם הוא 18 וולט:
בחיבור מקבילי הקיבולים מתחברים, ובחיבור טורי מחשבים לפי מכפלה חלקי סכום. נצעד שלב אחר שלב:
הקבל C₁ מחובר בטור לכל שאר המעגל, ולכן המטען עליו שווה למטען הכללי שמספק המקור:
המטען הכללי עובר דרך הקיבול השקול שבין A ל-B:
המתח על C₁ הוא 100 וולט, וסכום המתחים 100 + 60 = 160 וולט שווה למתח המקור — הפתרון עקבי.
כאשר S פתוח, בקטע האמצעי פועלים במקביל R₂ והענף R₃+R₄:
כדי למדוד את הזרם דרך R₂ מחברים מד-זרם בטור עם הנגד R₂, בתוך הענף של R₂ עצמו. כדי למדוד את המתח על R₄ מחברים מד-מתח במקביל לנגד R₄, בין שני הדקיו.
המתח על הקטע המקבילי הוא מכפלת הזרם הכללי בהתנגדות השקולה שלו, וממנו נגזרות קריאות שני המכשירים:
סגירת המפסק S מקצרת את הקטע האמצעי, שהתנגדותו נעשית אפס, ולכן במעגל נותרים למעשה רק R₁ ו-R₅ בטור:
היגב הסליל גדול מהיגב הקבל, ולכן ההיגב הכולל השראותי ואופי המעגל השראותי — הזרם מפגר אחרי המתח.
תחילה נחשב את הזרם במעגל, המשותף לכל הרכיבים בחיבור טורי:
הסכום הפאזורי של המתחים שווה בקירוב למתח המקור 230 וולט, כנדרש.
הספק ממשי מתפתח רק בנגד:
בחיבור מקבילי זרם הנגד נמצא במופע עם המתח, זרם הסליל מפגר ב-90° וזרם הקבל מקדים ב-90°. החיבור נעשה באופן פאזורי:
המתח על כל ענף שווה למתח המקור, ומכאן נגזרים ערכי הרכיבים:
מתח המקור בגודל 240 וולט משורטט על הציר האופקי החיובי בזווית 0° והוא פאזור הייחוס. זרם הנגד בגודל 3 אמפר משורטט על אותו ציר במופע עם המתח. זרם הסליל בגודל 7 אמפר משורטט כלפי מטה בזווית 90°- ומפגר אחרי המתח ברבע מחזור. זרם הקבל בגודל 3 אמפר משורטט כלפי מעלה בזווית 90°+ ומקדים את המתח ברבע מחזור. הזרם הכללי הוא הסכום הפאזורי — רכיב אופקי 3 אמפר ורכיב אנכי כלפי מטה 4 אמפר, אורכו 5 אמפר, והוא מפגר אחרי המתח בזווית:
הזרם הכללי מפגר אחרי המתח, ולכן אופי המעגל השראותי.
גודל העכבה וזווית המופע שלה:
בחיבור משולש המתח על כל מופע שווה למתח הקווי, והזרם הקווי גדול פי שורש שלוש מהזרם המופעי:
הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן גורם ההספק השראותי.
בדיקה לפי משולש ההספקים:
המשולש הוא משולש ישר-זווית שבו הניצב האופקי מייצג את ההספק הממשי P = 21.57 קילו-וואט, הניצב האנכי מייצג את ההספק ההיגבי Q = 13.48 קילו-וואר, והיתר מייצג את ההספק המדומה S = 25.44 קילו-וולט-אמפר. הזווית שבין P ל-S היא זווית המופע φ = 32°, שעבורה גורם ההספק שווה ל-0.848.
מעגל RLC טורי נכנס למצב תהודה כאשר היגב הסליל שווה להיגב הקבל. במצב זה שני ההיגבים מבטלים זה את זה, העכבה הכוללת מזערית ושווה להתנגדות בלבד, הזרם במעגל מרבי, והזרם והמתח נמצאים באותו מופע — זווית המופע אפס וגורם ההספק שווה לאחד. התנאי מתקיים בתדר מסוים הנקרא תדר התהודה:
בתהודה העכבה שווה להתנגדות בלבד:
המתחים על הסליל ועל הקבל שווים בגודלם והפוכים במופעם, ולכן הם מבטלים זה את זה, והמתח על הנגד שווה בדיוק למתח המקור.
הפונקצייה הנתונה:
חמש המכפלות מתאימות למינטרמים שבהם F שווה 1: m0 (000), m1 (001), m3 (011), m4 (100), m7 (111). נעביר את הערכים למפת קרנו — שורות לפי x, עמודות לפי yz בסדר קוד גרֵיי:
| x \ yz | 00 | 01 | 11 | 10 |
|---|---|---|---|---|
| 0 | 1 | 1 | 1 | 0 |
| 1 | 1 | 0 | 1 | 0 |
נאתר זוגות של אחדים סמוכים במפה. בעמודה yz=00 (התאים m0 ו-m4) המשתנה x משתנה בין התאים ומתקבל הגורם המשלים של y כפול המשלים של z. בעמודה yz=11 (התאים m3 ו-m7) המשתנה x משתנה ומתקבל הגורם y כפול z. בתאים m1 ו-m3 (השורה x=0, העמודות 01 ו-11) המשתנה y משתנה ומתקבל הגורם המשלים של x כפול z:
הצבת כל שמונת הצירופים בביטוי המצומצם מחזירה בדיוק את חמשת המינטרמים הנתונים.
נדרשים שלושה שערי NOT ליצירת המשלים של x, של y ושל z. שלושה שערי AND דו-כניסיים: הראשון מקבל את המשלים של y ואת המשלים של z ומוציא את מכפלתם, השני מקבל את y ו-z, והשלישי מקבל את המשלים של x ואת z. שער OR תלת-כניסי מקבל את שלוש יציאות שערי ה-AND, וביציאתו מתקבלת הפונקצייה F.
טבלת האמת של הפונקצייה:
| A | B | C | F |
|---|---|---|---|
| 0 | 0 | 0 | 0 |
| 0 | 0 | 1 | 0 |
| 0 | 1 | 0 | 1 |
| 0 | 1 | 1 | 0 |
| 1 | 0 | 0 | 1 |
| 1 | 0 | 1 | 1 |
| 1 | 1 | 0 | 1 |
| 1 | 1 | 1 | 0 |
הפונקצייה שווה 1 במינטרמים m2 (010), m4 (100), m5 (101), m6 (110). נעביר אותם למפת קרנו:
| A \ BC | 00 | 01 | 11 | 10 |
|---|---|---|---|---|
| 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
| 1 | 1 | 1 | 0 | 1 |
נאתר זוגות של אחדים סמוכים. בתאים m4 ו-m5 (השורה A=1, העמודות 00 ו-01) המשתנה C משתנה ומתקבל הגורם A כפול המשלים של B. בעמודה BC=10 (התאים m2 ו-m6) המשתנה A משתנה ומתקבל הגורם B כפול המשלים של C:
הצבת כל שמונת הצירופים בביטוי המפושט מחזירה בדיוק את טבלת האמת הנתונה.
הרכיב 7404 מכיל שישה שערי NOT, הרכיב 7408 מכיל ארבעה שערי AND דו-כניסיים, והרכיב 7432 מכיל ארבעה שערי OR דו-כניסיים. המימוש דורש שני שערי NOT, שני שערי AND ושער OR אחד. בכל אחד משלושת הרכיבים מחברים את הדק 14 למתח ההזנה 5V+ ואת הדק 7 לאדמה.
חיבורי האותות: הכניסה B מחוברת להדק 1 של 7404 וביציאתו, הדק 2, מתקבל המשלים של B. הכניסה C מחוברת להדק 3 של 7404 וביציאתו, הדק 4, מתקבל המשלים של C. ברכיב 7408 הכניסה A מחוברת להדק 1 והאות המשלים של B מחובר להדק 2, וביציאה, הדק 3, מתקבל A כפול המשלים של B. ברכיב 7408 הכניסה B מחוברת להדק 4 והאות המשלים של C מחובר להדק 5, וביציאה, הדק 6, מתקבל B כפול המשלים של C. ברכיב 7432 שני האותות מחוברים להדקים 1 ו-2, וביציאה, הדק 3, מתקבלת הפונקצייה F.