הצעה לפתרון מלא — מערכות חשמל
בגרות · קיץ תשע״ז 2017 · שאלון 845381 · שאלות 1–10
✦ בנוי על ידי פהד גאנם ✦
💡
על המסמך: הצעה לפתרון מלא לשאלון 845381 — מערכות חשמל, בגרות קיץ תשע״ז 2017. במבחן המקורי נדרש הנבחן לענות על שתי שאלות מהפרק הראשון, שתי שאלות מהפרק השני ושאלה אחת מהפרק השלישי; במסמך זה נפתרו כל עשר השאלות במלואן. השאלון בנוי משלושה פרקים: תורת החשמל (שאלות 1–4), זרם חילופין (שאלות 5–8) ומערכות ספרתיות (שאלות 9–10).
שאלה 1 — משפט תבנין
נתונים: E = 80V · R₁ = R₂ = R₃ = 12kΩ · RL מחובר בין A ל-B
💡
מבנה המעגל: הנגד R₁ מחובר בין המקור לצומת A, והנגדים R₂ ו-R₃ מחוברים בטור זה לזה ויוצרים ענף שני בין הצומת A להדק B. נגד העומס R_L מחובר בין ההדקים A ו-B.
סעיף א — מעגל תבנין שקול עבור R_L

לפי משפט תבנין, כל רשת ליניארית הנראית משני הדקים ניתנת להחלפה במקור מתח שקול אחד בטור עם נגד שקול אחד. מעגל התבנין השקול הוא מקור מתח U_{th} בטור עם התנגדות פנימית R_{th}, וההדקים A–B שאליהם מתחבר נגד העומס R_L.

סעיף ב — התנגדות תבנין R_th

מנתקים את R_L, מקצרים את מקור המתח E ומחשבים את ההתנגדות הנראית מההדקים A–B. במצב זה R₁ מקביל לצירוף הטורי R₂ + R₃:

Rₜₕ = R₁ · (R₂ + R₃)R₁ + R₂ + R₃ = 12000 × 2400036000 = 8000  Ω
Rₜₕ = 8 kΩ
סעיף ג — מתח תבנין U_th

מנתקים את R_L ומחשבים את המתח בין A ל-B בריקם. המתח על ההדקים הוא המתח על הצירוף הטורי R₂ + R₃ לפי כלל מחלק המתח:

Uₜₕ = E · R₂ + R₃R₁ + R₂ + R₃ = 80 × 2400036000 = 53.33 V
Uₜₕ ≈ 53.33 V
סעיף ד — הזרם דרך R_L כאשר R_L = 5 kΩ

מחברים את R_L להדקי מעגל התבנין השקול ומחשבים את הזרם בחוג:

IL = UₜₕRₜₕ + RL = 53.338000 + 5000 = 53.3313000 = 0.0041 A
IL ≈ 4.1 mA
שאלה 2 — מעגל זרם ישר עם מפסקים
נתונים: E = 40V · R₁ = 5 Ω · R₂ = 50 Ω · R₃ = 12.5 Ω · R₄ = 37.5 Ω · R₅ = 10 Ω · R₆ = 40 Ω · R₇ = 25 Ω
💡
מבנה המעגל: בין הצמתים B ו-C שני ענפים מקבילים — R₅ + R₆ בטור וכן R₃ + R₄ בטור. הנגד R₂ מחובר בין A ל-B, הנגד R₇ מחובר דרך המפסק S₁ בין A ל-C, והמפסק S₂ נמצא בין R₁ לצומת A. הצומת C מוארק ומחובר להדק השני של המקור.
סעיף א — המפסקים S₁ ו-S₂ פתוחים

ההתנגדות בין B ל-C היא צירוף מקבילי של שני הענפים הטוריים:

RBC = (R₅ + R₆) · (R₃ + R₄)(R₅ + R₆) + (R₃ + R₄) = 50 × 50100 = 25  Ω

ההתנגדות בין A ל-C היא R₂ בטור עם הצירוף שבין B ל-C, שכן ענף R₇ מנותק כאשר S₁ פתוח:

RAC = R₂ + RBC = 50 + 25 = 75  Ω
RBC = 25  Ω ; RAC = 75  Ω
סעיף ב — ההתנגדות שרואה המקור כאשר S₁ ו-S₂ סגורים

כאשר שני המפסקים סגורים, בין A ל-C מחוברים במקביל הענף R₂ + R_{BC} = 75 Ω והנגד R₇ = 25 Ω, וכל זה בטור עם R₁:

RAC = 75 × 2575 + 25 = 18.75  Ω
Req = R₁ + 18.75 = 5 + 18.75 = 23.75  Ω
Req = 23.75  Ω
סעיף ג — הפוטנציאל בנקודה A

מחשבים את הזרם הכללי שמספק המקור, ומפחיתים ממתח המקור את מפל המתח על R₁. הפוטנציאל נמדד ביחס לצומת C המוארק:

I = EReq = 4023.75 = 1.684 A
VA = E - I · R₁ = 40 - 1.684 × 5 = 31.58 V
VA ≈ 31.6 V
סעיף ד — ההספק בנגד R₁
P(R₁) = I2 · R₁ = 1.6842 × 5 = 14.18 W
P(R₁) ≈ 14.2 W
שאלה 3 — מעגל קבלים
נתונים: 6 קבלים זהים · εr = 5 · A = 0.5 m2 · d = 1cm = 0.01m
💡
מבנה המעגל: בצד שמאל שני קבלים בטור המחוברים ישירות על המקור. בצד ימין ענף טורי — קבל עליון שעליו מחובר וולטמטר, ובטור אליו צירוף מקבילי של שני קבלים בטור יחד עם קבל בודד.
סעיף א — הקיבול של כל קבל
C = ε₀ · εr · Ad = 8.85 × 10-12 × 5 × 0.50.01 = 2.21 × 10-9 F
C ≈ 2.21 nF
סעיף ב — הקיבול השקול של המעגל

בענף השמאלי שני קבלים זהים בטור. בענף הימני שני הקבלים הטוריים נותנים C/2, ובמקביל אליהם קבל בודד C, והצירוף מחובר בטור לקבל העליון:

C₁ = C2 = 0.5C
C₂ = C2 + C = 1.5C
C₃ = C × 1.5CC + 1.5C = 1.5C22.5C = 0.6C
Ceq = 0.5C + 0.6C = 1.1C = 1.1 × 2.21 = 2.43 nF
Ceq ≈ 2.43 nF
סעיף ג — מתח המקור E כאשר הוולטמטר מראה 30V

הוולטמטר מודד את המתח על הקבל העליון בענף הימני. בענף טורי המטען זהה בשני חלקי הענף:

Q = C × 30 = 30C
U₂ = Q1.5C = 30C1.5C = 20 V
E = 30 + 20 = 50 V
E = 50 V
שאלה 4 — רשת תלת-מופעית
נתונים: U(קווי) = 400V · f = 50Hz · מנוע P = 15kW, cos φ = 0.8 השראותי · גוף חימום R = 35 Ω בכוכב · קבלים C = 40µF במשולש
סעיף א — הזרמים I₁ ו-I₂

זרם המנוע נקבע מהספקו כעומס תלת-מופעי:

I₁ = P3 · U(קווי) · cos φ = 150001.732 × 400 × 0.8 = 27.06 A

גוף החימום מחובר בכוכב, ולכן על כל נגד שורר המתח המופעי, וזרם הקו שווה לזרם המופעי:

U(מופעי) = U(קווי)3 = 4001.732 = 230.9 V
I₂ = U(מופעי)R = 230.935 = 6.6 A
I₁ ≈ 27.1 A ; I₂ ≈ 6.6 A
סעיף ב — קריאת האמפרמטרים A₁ ו-A₂

הקבלים מחוברים במשולש, ולכן על כל קבל שורר המתח הקווי, והאמפרמטרים מודדים זרם קו:

XC = 12π f C = 12π × 50 × 40 × 10-6 = 79.58  Ω
I(מופעי) = U(קווי)XC = 40079.58 = 5.03 A
I(קווי) = √3 · I(מופעי) = 1.732 × 5.03 = 8.71 A
A₁ = A₂ ≈ 8.7 A
סעיף ג — הזרם I₄ בקו ההזנה

מחברים את ההספקים של כל העומסים. תחילה ההספק הפעיל הכולל:

P(חימום) = 3 · U(מופעי)2R = 3 × 230.9235 = 4571 W
P = 15000 + 4571 = 19571 W

המנוע צורך הספק היגבי השראותי, הקבלים מספקים הספק היגבי קיבולי, וגוף החימום אינו צורך הספק היגבי:

Q(מנוע) = P · tg φ = 15000 × 0.75 = 11250 var
Q(קבלים) = 3 · U(קווי)2XC = 3 × 400279.58 = 6032 var
Q = 11250 - 6032 = 5218 var

ההספק המדומה והזרם בקו ההזנה:

S = √P2 + Q2 = √195712 + 52182 = 20255 VA
I₄ = S3 · U(קווי) = 202551.732 × 400 = 29.24 A
I₄ ≈ 29.2 A
סעיף ד — מקדם ההספק וההספקים של הרשת
cos φ = PS = 1957120255 = 0.966
cos φ ≈ 0.97 (השראותי) ; P ≈ 19.57 kW ; Q ≈ 5.22 kvar (השראותי) ; S ≈ 20.26 kVA
🔌 פרק שני — זרם חילופין
שאלה 5 — מעגל RLC טורי בזרם חילופין
נתונים: UR = 3V · UL = 12V · UC = 8V · I = 2A · f = 50Hz
סעיף א — מתח המקור U

במעגל טורי המתח על המשרן מקדים את הזרם ב-90° והמתח על הקבל מפגר אחריו ב-90°, ולכן הם מחוסרים זה מזה, וההפרש מחובר וקטורית למתח על הנגד:

U = √UR2 + (UL - UC)2 = √32 + (12 - 8)2 = √25 = 5 V
U = 5 V
סעיף ב — התנגדות הנגד, השראות המשרן וקיבול הקבל
R = URI = 32 = 1.5  Ω
XL = ULI = 122 = 6  Ω  →  L = XL2π f = 6314.16 = 0.0191 H
XC = UCI = 82 = 4  Ω  →  C = 12π f XC = 1314.16 × 4 = 7.96 × 10-4 F
R = 1.5  Ω ; L ≈ 19.1 mH ; C ≈ 796 µF
סעיף ג — דיאגרמה פאזורית של המתחים

מסרטטים את פאזור הזרם I כציר הייחוס האופקי. המתח U_R בפאזה עם הזרם, המתח U_L מקדים אותו ב-90° כלפי מעלה, והמתח U_C מפגר אחריו ב-90° כלפי מטה. ההפרש U_L − U_C מצביע כלפי מעלה, ומתח המקור הוא היתר של משולש שניצביו 3V ו-4V:

φ = arctan(UL - UCUR) = arctan(43) = 53.13°

המעגל השראותי — הזרם מפגר אחרי מתח המקור בזווית של כ-53°.

φ = 53.13° (המעגל השראותי)
סעיף ד — הספקים ומשולש ההספקים

ההספק בכל אחד ממרכיבי המעגל:

P(R) = UR · I = 3 × 2 = 6 W
Q(L) = UL · I = 12 × 2 = 24 var
Q(C) = UC · I = 8 × 2 = 16 var

הניצב האופקי במשולש ההספקים הוא ההספק הפעיל, הניצב האנכי הוא ההספק ההיגבי השקול, והיתר הוא ההספק המדומה:

Q = Q(L) - Q(C) = 24 - 16 = 8 var
S = U · I = 5 × 2 = 10 VA
S = √62 + 82 = 10 VA ✓
P = 6 W ; Q = 8 var ; S = 10 VA
שאלה 6 — מעגל RLC טורי בתהודה
נתונים: BW = 1kHz · Q₀ = 10 · U = 250V · L = 500mH = 0.5H
סעיף א — התדירות הזוויתית בתהודה
f₀ = BW · Q₀ = 1000 × 10 = 10000 Hz
ω₀ = 2π f₀ = 2π × 10000 = 62832   rad/s
f₀ = 10 kHz ; ω₀ ≈ 62832   rad/s
סעיף ב — המתחים U_L ו-U_C

בתהודה טורית המתח על המשרן ועל הקבל גדול פי גורם הטיב ממתח המקור:

UL = UC = Q₀ · U = 10 × 250 = 2500 V
UL = UC = 2500 V
סעיף ג — התנגדות הנגד R וקיבול הקבל C

מנוסחת גורם הטיב של מעגל טורי, ומתנאי התהודה:

R = ω₀ · LQ₀ = 62832 × 0.510 = 3141.6  Ω
C = 1ω₀2 · L = 1628322 × 0.5 = 5.07 × 10-10 F
R ≈ 3142  Ω ≈ 3.14 kΩ ; C ≈ 0.507 nF
סעיף ד — הזרם הזורם במעגל

בתהודה ההיגבים X_L ו-X_C מבטלים זה את זה, והעכבה שווה להתנגדות בלבד:

I = UR = 2503141.6 = 0.0796 A
I ≈ 79.6 mA
שאלה 7 — מעגל על מטריצה וזיהוי נגדים לפי קוד צבעים
נתונים: ספק כפול · E₁ = 40V · E₂ = 30V · חמישה נגדים מזוהים בקוד צבעים
⚠️
קריאת הנתונים מהאיור: ערכי הנגדים זוהו לפי פסי הצבע, כשהפס הרביעי זהב מציין דיוק ±5%, ומתחי הספקים נקראו מצגי ספק הכוח הכפול — 40V ליחידה השמאלית ו-30V ליחידה הימנית.

זיהוי הנגדים לפי פסי הצבע:

הנגדפסי הצבעחישובערך
R₁כחול, אפור, חום, זהב68 × 10680 Ω
R₂אדום, אדום, אדום, זהב22 × 1002.2 kΩ
R₃אפור, אדום, חום, זהב82 × 10820 Ω
R₄ירוק, חום, אדום, זהב51 × 1005.1 kΩ
R₅חום, שחור, אדום, זהב10 × 1001 kΩ
סעיף א.1 — סרטוט המעגל החשמלי

מעקב אחר החיווט על המטריצה מראה מעגל בעל שני חוגים עם ענף משותף. ההדק החיובי של E₁ מחובר דרך R₁ לצומת A וההדק השלילי דרך R₂ לצומת B; ההדק החיובי של E₂ מחובר דרך R₄ לצומת B וההדק השלילי דרך R₃ לצומת A; והנגד R₅ מחובר בענף המשותף בין הצמתים A ו-B.

סעיף א.2 — ההספק בנגד R₄

נסמן U = V(A) − V(B) את המתח בין הצמתים, ונרשום משוואת זרמים לצומת A — הזרם הנכנס מענף E₁ שווה לסכום הזרמים היוצאים דרך R₅ ודרך הענף של E₂:

E₁ - UR₁ + R₂ = UR₅ + U + E₂R₃ + R₄
40 - U2880 = U1000 + U + 305920  →  U = 5.82 V

הזרם בענף של E₂ זורם דרך R₃ ודרך R₄:

I(R₄) = U + E₂R₃ + R₄ = 5.82 + 305920 = 0.00605 A = 6.05 mA

נוודא את משוואת הצומת:

I(R₁) = 40 - 5.822880 = 11.87 mA  ;  I(R₅) = 5.821000 = 5.82 mA
11.87 ≈ 6.05 + 5.82 ✓
P(R₄) = I2 · R₄ = 0.006052 × 5100 = 0.187 W
P(R₄) ≈ 0.19 W = 187 mW
סעיף ב — מנתקים את הנגד R₅ שבענף AB

לאחר ניתוק R₅ נותר חוג טורי יחיד שבו שני המקורות פועלים באותו כיוון ומסייעים זה לזה, וכל ארבעת הנגדים מחוברים בטור. הזרם דרך R₁ לפי חוק המתחים של קירכהוף בחוג יחיד:

I = E₁ + E₂R₁ + R₂ + R₃ + R₄ = 40 + 30680 + 2200 + 820 + 5100 = 708800 = 0.00795 A
I ≈ 7.95 mA ≈ 8 mA
שאלה 8 — מעגל מגנטי עם חריץ אוויר
נתונים: lg = 1.5mm · l = 228mm · l(fe) = 226.5mm · µr = 1600 · חתך ריבועי צלע 8mm · A = 64mm2 · N = 600 · I = 2A
סעיף א.1 — המיאון המגנטי של חריץ האוויר
Rₘ(g) = lgµ₀ · A = 0.00154π × 10-7 × 64 × 10-6 = 1.865 × 107   AT/Wb
Rₘ(g) ≈ 1.87 × 107   AT/Wb
סעיף א.2 — המיאון המגנטי של ליבת המעגל (כולל החריץ)
Rₘ(fe) = l(fe)µ₀ · µr · A = 0.22654π × 10-7 × 1600 × 64 × 10-6 = 1.76 × 106   AT/Wb
Rₘ = Rₘ(fe) + Rₘ(g) = 1.76 × 106 + 1.865 × 107 = 2.04 × 107   AT/Wb
Rₘ ≈ 2.04 × 107   AT/Wb
💡
הסבר: שני חלקי המסלול המגנטי מחוברים בטור ולכן המיאונים מתחברים. אף שחריץ האוויר קצר מאוד, המיאון שלו גדול פי עשרה בקירוב מזה של הברזל, בגלל החדירות הנמוכה של האוויר.
סעיף ב — השטף המגנטי בליבת המעגל

על הליבה סליל בעל N = 600 כריכות שבו זורם זרם I = 2 A:

N · I = 600 × 2 = 1200   AT
Φ = N · IRₘ = 12002.04 × 107 = 5.88 × 10-5 Wb
Φ ≈ 58.8 µWb
סעיף ג — השדה המגנטי של המעגל
B = ΦA = 5.88 × 10-564 × 10-6 = 0.92 T
B ≈ 0.92 T
📘 פרק שלישי — מערכות ספרתיות
שאלה 9 — פישוט ומימוש פונקציה בינארית
נתונים: פונקציה F של שלושה משתנים A, B, C נתונה כביטוי משלים
סעיף א.1 — פישוט הפונקציה למינימום ליטרלים

הפונקציה הנתונה, כשקו עליון מסמן היפוך:

F(A,B,C) = A + A · C · B + B · C + B

לפי כלל הבליעה, הסכום B · C + B שווה ל-B, ולכן בתוך הסוגריים נותר:

A + B + A · B · C

לפי הכלל X + X · Y = X + Y כאשר X = A + B, האיבר A · B · C הוא בדיוק A + B · C:

A + B + A · B · C = A + B + C

לבסוף, לפי כלל דה-מורגן:

F = A + B + C = A · B · C
F = A · B · C (3 ליטרלים)
סעיף א.2 — מימוש הפונקציה המפושטת בשערים לוגיים

נדרשים שלושה מהפכים (רכיב 7404) ושני שערי וגם (רכיב 7408): שלושת המהפכים נותנים את המשלימים של A, B ו-C; שער הוגם הראשון מקבל את המשלימים של A ו-B; ושער הוגם השני מקבל את מוצא הראשון ואת המשלים של C, ובמוצאו מתקבלת הפונקציה.

סעיף ב — קריאת מערך השערים המשולב ורישום הביטוי במוצא

הכניסות A ו-B מחוברות לשער או (7432), מוצאו נכנס לשער וגם (7408) יחד עם הכניסה C, ומוצא שער הוגם נכנס למהפך (7404) שמוצאו הוא F. השתלשלות האותות:

A + B
(A + B) · C
F = (A + B) · C

באמצעות כלל דה-מורגן אפשר לרשום את המוצא גם בצורה:

F = A + B + C = A · B + C
F = (A + B) · C = A · B + C
שאלה 10 — פונקציה הנתונה במפת קרנו
נתונים: F(X,Y,Z) = 1 בתאים 0, 4, 6, 3 · מצב חופשי Φ בתא 7 · אחרת 0
סעיף א — פישוט הפונקציה למינימום ליטרלים

מבצעים קיבוצים במפה, כשהמצב החופשי בתא 7 מנוצל כ-1. קיבוץ התאים 0 ו-4 (סמיכות גלילית) מבטל את X ונותן Y · Z; קיבוץ התאים 4 ו-6 מבטל את Y ונותן X · Z; קיבוץ התאים 3 ו-7 מבטל את X ונותן Y · Z:

F = Y · Z + X · Z + Y · Z
F = Y · Z + X · Z + Y · Z
סעיף ב — ערך הפונקציה כאשר X = Y וגם Z = 1

מציבים Z = 1 בפונקציה המפושטת. האיברים Y · Z ו-X · Z מתאפסים ונותר:

F = Y · Z = Y · 1 = Y

מכיוון ש-X = Y, ערך הפונקציה שווה לערך המשותף של הכניסות: אם X = Y = 0 מתקבל F = 0, ואם X = Y = 1 מתקבל F = 1 (תא 7 — המצב החופשי שמומש כ-1).

F = X = Y
סעיף ג — מימוש הפונקציה המפושטת על גבי המערך שבנספח

נדרשים שני מהפכים (7404), שלושה שערי וגם (7408) ושני שערי או (7432). המהפכים נותנים את המשלימים של Y ושל Z; שער הוגם הראשון נותן Y · Z, השני נותן X · Z, והשלישי נותן Y · Z; שער האו הראשון מאחד את שני האיברים הראשונים, ושער האו השני מוסיף את האיבר השלישי ומפיק את הפונקציה. בכל רכיב מחוברת רגל 14 ל-VCC ורגל 7 ל-GND.

🏠