לפי משפט תבנין, כל רשת ליניארית הנראית משני הדקים ניתנת להחלפה במקור מתח שקול אחד בטור עם נגד שקול אחד. מעגל התבנין השקול הוא מקור מתח U_{th} בטור עם התנגדות פנימית R_{th}, וההדקים A–B שאליהם מתחבר נגד העומס R_L.
מנתקים את R_L, מקצרים את מקור המתח E ומחשבים את ההתנגדות הנראית מההדקים A–B. במצב זה R₁ מקביל לצירוף הטורי R₂ + R₃:
מנתקים את R_L ומחשבים את המתח בין A ל-B בריקם. המתח על ההדקים הוא המתח על הצירוף הטורי R₂ + R₃ לפי כלל מחלק המתח:
מחברים את R_L להדקי מעגל התבנין השקול ומחשבים את הזרם בחוג:
ההתנגדות בין B ל-C היא צירוף מקבילי של שני הענפים הטוריים:
ההתנגדות בין A ל-C היא R₂ בטור עם הצירוף שבין B ל-C, שכן ענף R₇ מנותק כאשר S₁ פתוח:
כאשר שני המפסקים סגורים, בין A ל-C מחוברים במקביל הענף R₂ + R_{BC} = 75 Ω והנגד R₇ = 25 Ω, וכל זה בטור עם R₁:
מחשבים את הזרם הכללי שמספק המקור, ומפחיתים ממתח המקור את מפל המתח על R₁. הפוטנציאל נמדד ביחס לצומת C המוארק:
בענף השמאלי שני קבלים זהים בטור. בענף הימני שני הקבלים הטוריים נותנים C/2, ובמקביל אליהם קבל בודד C, והצירוף מחובר בטור לקבל העליון:
הוולטמטר מודד את המתח על הקבל העליון בענף הימני. בענף טורי המטען זהה בשני חלקי הענף:
זרם המנוע נקבע מהספקו כעומס תלת-מופעי:
גוף החימום מחובר בכוכב, ולכן על כל נגד שורר המתח המופעי, וזרם הקו שווה לזרם המופעי:
הקבלים מחוברים במשולש, ולכן על כל קבל שורר המתח הקווי, והאמפרמטרים מודדים זרם קו:
מחברים את ההספקים של כל העומסים. תחילה ההספק הפעיל הכולל:
המנוע צורך הספק היגבי השראותי, הקבלים מספקים הספק היגבי קיבולי, וגוף החימום אינו צורך הספק היגבי:
ההספק המדומה והזרם בקו ההזנה:
במעגל טורי המתח על המשרן מקדים את הזרם ב-90° והמתח על הקבל מפגר אחריו ב-90°, ולכן הם מחוסרים זה מזה, וההפרש מחובר וקטורית למתח על הנגד:
מסרטטים את פאזור הזרם I כציר הייחוס האופקי. המתח U_R בפאזה עם הזרם, המתח U_L מקדים אותו ב-90° כלפי מעלה, והמתח U_C מפגר אחריו ב-90° כלפי מטה. ההפרש U_L − U_C מצביע כלפי מעלה, ומתח המקור הוא היתר של משולש שניצביו 3V ו-4V:
המעגל השראותי — הזרם מפגר אחרי מתח המקור בזווית של כ-53°.
ההספק בכל אחד ממרכיבי המעגל:
הניצב האופקי במשולש ההספקים הוא ההספק הפעיל, הניצב האנכי הוא ההספק ההיגבי השקול, והיתר הוא ההספק המדומה:
בתהודה טורית המתח על המשרן ועל הקבל גדול פי גורם הטיב ממתח המקור:
מנוסחת גורם הטיב של מעגל טורי, ומתנאי התהודה:
בתהודה ההיגבים X_L ו-X_C מבטלים זה את זה, והעכבה שווה להתנגדות בלבד:
זיהוי הנגדים לפי פסי הצבע:
| הנגד | פסי הצבע | חישוב | ערך |
|---|---|---|---|
| R₁ | כחול, אפור, חום, זהב | 68 × 10 | 680 Ω |
| R₂ | אדום, אדום, אדום, זהב | 22 × 100 | 2.2 kΩ |
| R₃ | אפור, אדום, חום, זהב | 82 × 10 | 820 Ω |
| R₄ | ירוק, חום, אדום, זהב | 51 × 100 | 5.1 kΩ |
| R₅ | חום, שחור, אדום, זהב | 10 × 100 | 1 kΩ |
מעקב אחר החיווט על המטריצה מראה מעגל בעל שני חוגים עם ענף משותף. ההדק החיובי של E₁ מחובר דרך R₁ לצומת A וההדק השלילי דרך R₂ לצומת B; ההדק החיובי של E₂ מחובר דרך R₄ לצומת B וההדק השלילי דרך R₃ לצומת A; והנגד R₅ מחובר בענף המשותף בין הצמתים A ו-B.
נסמן U = V(A) − V(B) את המתח בין הצמתים, ונרשום משוואת זרמים לצומת A — הזרם הנכנס מענף E₁ שווה לסכום הזרמים היוצאים דרך R₅ ודרך הענף של E₂:
הזרם בענף של E₂ זורם דרך R₃ ודרך R₄:
נוודא את משוואת הצומת:
לאחר ניתוק R₅ נותר חוג טורי יחיד שבו שני המקורות פועלים באותו כיוון ומסייעים זה לזה, וכל ארבעת הנגדים מחוברים בטור. הזרם דרך R₁ לפי חוק המתחים של קירכהוף בחוג יחיד:
על הליבה סליל בעל N = 600 כריכות שבו זורם זרם I = 2 A:
הפונקציה הנתונה, כשקו עליון מסמן היפוך:
לפי כלל הבליעה, הסכום B · C + B שווה ל-B, ולכן בתוך הסוגריים נותר:
לפי הכלל X + X · Y = X + Y כאשר X = A + B, האיבר A · B · C הוא בדיוק A + B · C:
לבסוף, לפי כלל דה-מורגן:
נדרשים שלושה מהפכים (רכיב 7404) ושני שערי וגם (רכיב 7408): שלושת המהפכים נותנים את המשלימים של A, B ו-C; שער הוגם הראשון מקבל את המשלימים של A ו-B; ושער הוגם השני מקבל את מוצא הראשון ואת המשלים של C, ובמוצאו מתקבלת הפונקציה.
הכניסות A ו-B מחוברות לשער או (7432), מוצאו נכנס לשער וגם (7408) יחד עם הכניסה C, ומוצא שער הוגם נכנס למהפך (7404) שמוצאו הוא F. השתלשלות האותות:
באמצעות כלל דה-מורגן אפשר לרשום את המוצא גם בצורה:
מבצעים קיבוצים במפה, כשהמצב החופשי בתא 7 מנוצל כ-1. קיבוץ התאים 0 ו-4 (סמיכות גלילית) מבטל את X ונותן Y · Z; קיבוץ התאים 4 ו-6 מבטל את Y ונותן X · Z; קיבוץ התאים 3 ו-7 מבטל את X ונותן Y · Z:
מציבים Z = 1 בפונקציה המפושטת. האיברים Y · Z ו-X · Z מתאפסים ונותר:
מכיוון ש-X = Y, ערך הפונקציה שווה לערך המשותף של הכניסות: אם X = Y = 0 מתקבל F = 0, ואם X = Y = 1 מתקבל F = 1 (תא 7 — המצב החופשי שמומש כ-1).
נדרשים שני מהפכים (7404), שלושה שערי וגם (7408) ושני שערי או (7432). המהפכים נותנים את המשלימים של Y ושל Z; שער הוגם הראשון נותן Y · Z, השני נותן X · Z, והשלישי נותן Y · Z; שער האו הראשון מאחד את שני האיברים הראשונים, ושער האו השני מוסיף את האיבר השלישי ומפיק את הפונקציה. בכל רכיב מחוברת רגל 14 ל-VCC ורגל 7 ל-GND.